<h1>סמ"ג לאוין סימנים ק"ד—ק"ה</h1>
<h2>דף ה:</h2>
ואלו העריות שהם בכרת בלבד והם שבע נשים, אחותו ואחות אביו ואחות אמו ואחות אשתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו והנדה, אחותו מניין שנאמר בפרשת אחרי מות (ויקרא י"ח ט') ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן, תניא במכות פרק קמא (ה' ב') אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת אביו ובת אמו מניין, שהרי היה לו לכתוב ערות אחותך סתמא אם היה בא לאסור בכל עניין, תלמוד לומר (ויקרא י"ח י"א) ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה, ואף על פי שבק"ו היה יכול ללמוד דבר זה הוצרך מקרא זה ללמד שאין מזהירין (מן הדין) לאוין מדין קל וחומר. הבא על אחותו שהיא בת נשואת אביו חייב שתים אחת משום ערות אחותך לא תגלה ואחת משום ערות בת אשת אביך לא תגלה שיש כאן שני לאוין, אבל על אחותו מאנוסת אביו אינו חייב אלא משום אחותו בלבד (ע"פ רמב"ם איסו"ב פ"ב הל' ד') ועונשה מפורש בפרשת קדושים (ויקרא כ' י"ז) ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחותו גלה עונו ישא, ותניא במכות פרק קמא (שם) אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו בת אמו שלא בת אביו, בת אביו ובת אמו מניין תלמוד לומר ערות אחותו גלה, ואף על פי שבקל וחומר היה יכול ללמוד דבר זה הוצרך מקרא זה ללמד שאין עונשין מדין קל וחומר, ואחותו נקראת אפילו נולדה מחייבי כריתות ומחייבי מיתות בית דין דתנן בפרק כיצד ביבמות (כ"ב א') מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו לייבום ואחיו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן הנכרית מפני שולד שפחה ונכרית כמוה ואמרינן בגמרא מ"מ לאתויי מאי לאתויי ממזר (ע"פ יראים סי' כ').
